ריקול הילינג

מציאת קונפליקטים רגשיים וביולוגים העומדים בבסיס מחלות והתנהגויות.

מאחורי כל מחלה יש קונפליקט רגשי, ומאחורי כל קונפליקט
יש סבל שקשה לשאת
והקונפליקט תמיד נעוץ בעבר שלנו או בעבר של הורינו,
במהלך הטיפול מעניקים קול לילד שהיינו ולא יכול היה לדבר
ולהעלות את הדברים.

מה אם המצב שאנו מכנים מחלה, זו בעצם דרכו של הגוף
להגן עלינו מפני האיומים שבחוץ ולשמור אותנו בחיים כמה שיותר זמן ?

ריקול -הילינג הנה שיטת טיפול המאפשרת לנו ליצור
הסתכלות חדשה על נקודות בחיינו, להיזכר בנקודות
במהלך חיינו הקשורות לקושי הנוכחי.

ההבנה  (ההיזכרות) תוך כדי הטיפול של אותם קונפליקטים, תורמת רבות לתהליך ריפוי.

המוח אוגר את זיכרונות האדם 9 חודשים לפני ההפרייה, בתקופת ההפרייה, בשנה הראשונה, ואת מה שקורה בעץ המשפחה שלו, עד 3 דורות אחורה ולעיתים אף יותר.

 

ריקול הילינג ,הינה שיטת טיפול שפיתח ד"ר גי'לבר רנו. השיטה מבוססת על הרפואה הגרמנית החדשה של ד"ר האמר,  עבודתו של קלוד סבאח וז'ראר אטיאס שחקר את הביופסיכולוגיה.

 ריקול הילינג רואה באדם שלושה חלקים שדרכם נוצר חולי:
1. תודעה- מחשבות, רגשות, אמונות, החלטות וכו'.
2. מח אוטומטי- השומר אותנו בחיים ואינו בשליטה מודעת שלנו (פעימות לב, נשימה ויסות וחילוף חומרים וכו').
3. גוף- הנשלט ע"י המח האוטומטי.
על בסיס שלושת החלקים מבינים  את המטרה של המחלה.

ביסודה של הריקול הילינג עומדת חשיבה ביולוגית לעומת חשיבה פסיכולוגית של סימפטומים ומחלות.
בריקול הילינג שואלים: מהי המחלה? למה היא נוצרה?

 

היות והמוח הוא ה"אחראי" למחלה, הוא שיוצר הוראות "ריפוי" לקונפליקט שיצר. הוא האחראי לריפוי האיבר שהותאם להתמודד עם הקונפליקט. לכן יש להביא למודעות של המטופל, שהקונפליקט, הטראומה עברה ועכשיו הוא מתחיל בתהליך השיקום.

על המטופל להגיע לתובנה, שהמוח שלו פירש את הסיטואציה בחייו כמצוקה שהייתה עלולה לסכן את גופו, ולכן הוא שלח הוראות להתאים את הגוף להתמודדות עם הקושי. וברגע שהמוח מבין שאין צורך כבר בהתאמת הגוף לקושי אז מתחיל שלב הריפוי שנועד להחזיר את הגוף לקדמותו.

הגוף והמחלה הם ביטוי של מה שנמצא בתת מודע שלנו. לפעמים הבנת הקשר בין המחלה לקונפליקט שיצר אותה מרפא.

ריפוי ילדים בריקול הילינג

נדמה לנו לעיתים שילדים מגיעים "נקיים לעולם" וזה יחסית נכון, אולם הם מאוד מושפעים מהשושלת הגנטית ומזמן ה"תיכנות מטרה", שזהו הזמן שמתחיל שנה לפני העיבור, ההיריון עצמו ועד גיל שנה.

30 חודשים מאוד משמעותיים בחיינו מכיוון, שהמוח לוקח את כל מה שקרה שם ומשחזר אותו בחיינו, מתוך הבנה שכל מה שקרה שם טוב, כי – זה עזר לנו לשרוד.

ישנה נטייה טבעית של ילדים לקחת על עצמם את המצוקות של הוריהם, מתוך כוונה

ש"אני צריך שהורי ישרדו כדי שישמרו עלי – אז אני אקח על עצמי לרפא את הבעיות שלהם"

כאשר אנו מטפלים בילדים אין צורך לראות אותם, הריפוי מתבצע דרך טיפול באימא (או באבא).

אנו מוצאים את הקונפליקטים שיצרו את הבעיה שממנה הילד סובל והאירועים שיצרו אותם.

 

 כל זאת בלי שהילד צריך ללכת לטיפולים, האמא או האבא עושים את "העבודה " בשביל הילד.

חשוב להדגיש, שאין כאן כל האשמה כלפי ההורים, אלו פשוט מנגנונים ביולוגיים.