לאורך חיי שמעתי הרבה פעמים את המשפטים המרגיזים:
"יש לה פוטנציאל, אך היא לא ממצה אותו"
ו- "אם את רוצה – את יכולה", משפטים הרסניים ולא מצמיחים.
היום ברור לי, שאילו יכולתי – בטוח הייתי רוצה, אך איש לא סיפר לי
כיצד אני ממצה את הפוטנציאל שלי.
לאורך הרבה שנים חיפשתי את הדרך "לפוטנציאל" הגלום בי,
ובו-זמנית גם ניסיתי למצוא דרכים כדי לעזור לילדים
להתגבר על ה"חסמים" הלימודיים שלהם…
ביום שנחשפתי להליכה האינסופית,
הרגשתי התרגשות אדירה והבנתי שמצאתי את הדרך לביטוי היכולות שלי.
בעזרת ההליכה במסלול השמונה הצלחתי לעזור לילדים
לפתח את הרישות הנירולוגי, הנמצא בין המיספרות המוח,
לעורר את האינטליגנציות השונות שלהם,
לאתגר את מערכת העצבים החושית-מוטורית
ולפתח את הפוטנציאל שלהם. כל אלו, שפרו בצורה ניכרת
את יכולת הלמידה של הילדים והפכו את חווית הלמידה
למאתגרת ומהנה. כמו שאומרת דברה סנבק,
ממציאת השיטה: "יכולות בלתי-רגילות נוצרות,
כאשר יש לנו גישה ספונטאנית ובו-זמנית לכל תפקודי המוח".
מה זאת הליכה אינסופית במסלול השמונה?
ההליכה במסלול השמונה הינה תוכנית ממוקדת ויעילה
לגירוי אזורי המוח השונים.
התוכנית משלבת תנועה, תרגילי קורדינציה ותרגילים קוגניטיביים,
ומאפשרת פיתוח רשתות עצביות חדשות במוח,
ותקשורת טובה וזורמת בין חלקי המוח והגוף,
הדרושים לרכישה של מיומנויות למידה וקשב יעילים.
בדיוק כמו שהספורטאים מכשירים את הגוף שלהם
לקראת ביצוע משימה אתגרית, כך גם הילדים (והמבוגרים),
צריכים להכין את מערכת מוח-גוף לקליטה טובה.
הם צריכים לפתח "רשת נוירולוגית" הנדרשת מהם לצורך ביצוע המטלות הלימודיות.
הקשרים הנוירולוגיים שיש לאדם במוח משפיעים
על אופן תפקודו. קשרים אלה ניתן לעורר ולפתח,
ומוחנו מגיב לאימון ולתרגול ממש כמו שרירי גופנו.
אז מה עושים?
הולכים בחדר במסלול השמונה, מביטים לנקודת פוקוס
(הנמצאת במקביל למרכז השמונה),
ובו-זמנית מבצעים פעולות אתגריות מגוונות
(שילוב של תנועה, חשיבה, תפיסה חזותית, שמיעתית, מהירות תגובה ועוד).
התוכנית מתחילה בפיתוח וליטוש של הקואורדינציה
בין שני חלקי הגוף והמוח, תוך שיפור דימוי הגוף והמודעות לתנועה
(שום דבר אינו בא לידי ביטוי ללא מעורבות השרירים.
אפילו הדמיון תלוי בתנועות שרירים דקות, בעיקר של העיניים).
לבסיס המוטורי הזה, נוספים אימונים הדרגתיים של האינטליגנציות השונות,
כפי שזיהה גארדנר: אינטליגנציה תנועתית, חזותית, מילולית,
מוזיקלית, לוגית, בין אישית ותוך אישית, ותרגילי קואורדינציה, מהירות תגובה ועוד.
מעצם ההליכה במסלול השמונה ואתגורה של מערכת מוח-גוף,
נוצרים במוח קשרים סינפסים רחבים יותר,
וככל שהרשת "עשירה" יותר – התפקוד שלנו טוב יותר.
יצירת הקשרים בין הסינפסות גורמת ל:
1. קליטה ועיבוד יעלים של החומר.
2. יצירת איזון רגשי (מפיגה תגובות רגשיות מוגזמות).
3. שחרור מתקיעות.
4. פיתוח גמישות תודעתית, המהווה מרכיב חיוני בתהליכים של שינוי.
5. ביטחון עצמי.
למה כדאי ללמוד בתנועה?
א. תנועה היא דרכו של הגוף ללמוד והיא מעניקה תחושת חיות.
ב. מעצם הפעילות התנועתית והעלאת הדופק, מוזרם דם לגוף
ולמוח וכתוצאה מכך, מופרש גם הניורוטרנסמיטור דופמין,
שחשוב מאוד לילדים עם הפרעת קשב.
ג. בזמן תנועה במסלול השמונה המוח והגוף פועלים בשיתוף פעולה,
העיניים נמצאות בתנועה, שיוצרת עוררות של כל מסלולי הראיה
(תנועת עיניים ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה) והרישות המוחי מתפתח.
ד. בזמן ההליכה הילדים חייבים לנשום נשימות עמוקות ובכך הם מכניסים חמצן
למוח, בכמות הדרושה להם כדי ליצור תהליכי חשיבה תקינים ופוריים.
ולסיכום-
התוכנית מבוססת על תרגול תנועתי-חושי, הדרגתי ומובנה,
המאמן את הילד לעבוד בשיתוף פעולה ותיאום מלא בין חלקיו.
לבסיס זה מצטרפים תרגולים נוספים המאפשרים
יצירת קשרים נוירולוגים חדשים המאפשרים ללומד
לפתח את הפוטנציאל שלו ולעבוד בהתאם לאינטליגנציה הטבעית שלו.
כל לומד זקוק לכישורי קשב וריכוז גבוהים, קואורדינציה טובה,
יכולת עיבוד מידע מהיר – ואת היכולת לעשות כל זאת תחת לחץ,
ואת כל זאת ניתן ליצור בעזרת תנועה במסלול השמונה!
סמדר גפני, חברה ותיקה וקולגה מטפלת רב-תחומית,
מנחה מוסמכת מטעם האגודה הבינלאומית ל"תרגילי מוח",
מומחית לקידום יכולות באמצעות תנועה,
ומדריכה ליצירת חיים מאושרים.מלמדת אתכם ההורים את השיטה.
המתאימה במיוחד לילדים העולים לכתה א', למתבגרים ולגיל הזהב.
כתיבת תגובה