ירון, מתאמן , בן 14.5 הגיע אלינו בשל התפרצויות זעם , וקשיים חברתיים ,
בתהליך האימון זיהנו את הגורם לכעס , וירון למד לזהות בגופו הפיזי
מתי הכעס מתחיל להתעורר , הר הגעש מתחיל לפעול כדבריו ,
בגופו הפיזי הדבר בא לידי ביטוי בעקצוצים בכפות הידיים ובערה בכפות הרגליים .
השלב הראשון היה בכל פעם שהוא זיהה להודות לעצמו על הזיהוי ,
ללא קשר לתגובה , כלומר גם אם הגיב בהתפרצות .
השלב השני היה לשאול שאלה פתוחה כאשר חש בכעס ,
הגיב בכעס, הגיב בדרך שמצאה חן בעיני , מבית היוצר של אקסס :
" איך יכול להיות טוב מזה ? " שאלה פתוחה שהתשובה אינה ידועה
וברורה ולאט לאט היא הביאה לערות ,
לרעיונות שונים איך להגיב בשעה שהכעס מתעורר .
השלב השלישי היה לבחור תגובות חלופיות להבעת הכעס ,
במקביל המשכנו להריץ בארס במפגשים וירון הריץ לעצמו
בבית את הנקודות המשמעותיות עבורו .
היום ירון מנהל את תגובותיו ביתר קלילות ,
יצר לעצמו קבוצת חברים עמם הוא מבלה , מכיר בערך עצמו .
בסוף התהליך אלה דבריו : תודה לכם אריה ואובי
חשבתי שכל החיים שלי הגוף שלי יעקצץ בלי הפסקה ויבער
חשבתי שכל החיים אהיה לא מקובל ולא יזמינו אותי וירצו בחברתי .
היום , אני יודע מי אני ,
אני יודע שחלק מההתפרצויות נובעות בגלל מבנה המוח ,
אני יודע שאני יכול
אני יודע לסלוח לעצמי
אני מבלה עם חברים, חברים באים אלי הביתה
אני מצליח בכדורסל וגם כאשר לא כל כך הולך לי אני כועס
בלי לשבור את הכלים ,
אני ממשיך לעשות בארס כל יום
לימדתי את אחד החברים שלי חלק מהכלים שקיבלתי באימון אתכם וזה עוזר גם לו .
אני כל כך שמח שאמא ואבא לא וותרו לי , למרות שלא רציתי לבוא אליכם ,
לא הייתה לי סבלנות לעוד טיפול
וכשאמרתם בפגישה הראשונה שזה לא טיפול , שזה אימון
וכמו בכדורסל מתאמנים ומחזקים שרירים ככה אתכם מתאמנים
ומחזקים שרירים של רגש מחשבה ופעולה
לא הבנתי מה אתם רוצים, לא האמנתי שזה אפשרי
והנה עכשיו חמישה חודשים אחרי
אני אני
וזה כל כך כיף
תודה לכם
אוהב אתכם ירון "
ואנחנו בהודיה לך ירון ולכל המתאמנים האחרים על הזכות
להיות עמכם בשלב כל כך משמעותי בחייכם .
כתיבת תגובה